גיור בישראל

חוק השבות מאפשר קבלת מעמד עולה בישראל עבור יהודים, הן מליגה והן כאלה שהתגיירו. עד לפני כמה שנים, משרד הפנים הכיר בגיור בארץ לצורך מעמד עולה אך ורק אם נעשה במסגרת מערך הגיור הממלכתי. שיטה זו הייתה בעייתית ממספר בחינות והפלתה זרמים, קהילות, ויהודים רבים. אחת הבעיות הבולטות במערך היא שהוא פתוח אך ורק בפני מי שיש לו תושבות קבע או אזרחות בישראל, ולכן הדלת הייתה סגורה בפני כל מי שלא עמד בתנאי זה. 

ב-2016 קבע בית המשפט העליון שיש להכיר ביהודים שהתגיירו גם בגיורים פרטיים, שהם חלק מקהילה יהודית ומחזיקים באשרה כדין, ולאחר מכן אף הכיר בגיורים רפורמיים וקונסרבטיביים. במהלך השנים, נמנע משרד הפנים מליישם את פסיקתו של בית המשפט. בשנת 2022 משרדנו הגיע להישג משמעותי בתחום זה, כאשר יצגנו בבית המשפט המחוזי שתי מתגיירות שהתגיירו בארץ בגיור פרטי ומשרד הפנים דחה אותן, בית המשפט העניק להן מעמד עולה והפציר במשרד הפנים ליישם את ההלכה שנקבעה ולאפשר מתן מעמד למתגיירים שעומדים בתנאים שנקבעו. 

למרות שקביעות בית המשפט העליון והמחוזי עקרוניות ורחבות, משרד הפנים בוחר לפרש את פסקי הדין כך שרק בתי דין רבניים שנוגעים לעתירות בהם הכיר בית המשפט יהיו מוכרים לצורך הגיור הפרטי הארץ. מבחינה זו, ההישג של משרדנו עצום כיוון שהצלחנו לקבל הכרזה מפורשת של בית המשפט המחוזי כי יש להכיר בבתי דין פרטיים מגוונים לצורך גיור לצרכי מעמד לפי חוק השבות, ופסק דין זה סלל את הדרך לכל בקשות הגיור הפרטי בישראל. 

כמו במקרה של מעמד עולה מכוח שבות, גם במקרים של גיור אין נוהל ספציפי שמסדיר את הבקשה שיש להגיש למשרד הפנים, ולכן גם פה יש חשיבות בפנייה לבעל ניסיון בתחום, שידע לנתב בתוך הבירוקרטיה הלא ברורה של משרד הפנים. למשרדנו ניסיון רב ומומחיות בנושא זה, הן בניהול הבקשות והן בניהול ההליכים במקרה של דחייה.