ידועים בציבור

בימינו, ניתן לראות חדשות לבקרים בני–זוג רבים, שאינם נישאים זה לזו. הסיבות לכך מגוונות ושונות אך מטרת הקשר זהה כמובן לקשר בין בני זוג נשואים – חיים יחד, באהבה ובזוגיות.

כדי להגן על הזכות לחיי המשפחה ועל שלמות התא המשפחתי והזוגי, החלים גם על אזרחים זרים, קבע משרד הפנים את " נוהל הטיפול במתן מעמד לבני זוג של ישראלים, לרבות בני אותו מין", המכיר במושג "ידועים בציבור" כמעמד לגיטימי לזוגות שאינם נשואים אך בכל זאת חולקים חיים משותפים כזוג. נוהל זה מאפשר לבן הזוג הזר, בכפוף לתנאים מסוימים ובדיקות מקדימות, לקבל מעמד בישראל כבן זוגו של אזרח ישראלי, גם כשמדובר כמובן בבני זוג מאותו המין.

הנוהל מאפשר לבן הזוג הזר לקבל מעמד של תושב קבע לאחר תקופה מצטברת של הליך מדורג בן 7 שנים. במסגרת תקופה זו ובמידה והמזמין הוא אזרח הישראלי, תקופת ההליך המדורג תהא 3 שנים ברישיון עבודה מסוג ב/1 ולאחריהן 4 שנים ברישיון לתושבות ארעית מסוג א/5, בכפוף לעמידה בתנאי נוהל זה ובהיעדר מניעה בבדיקות העדכניות שתיערכנה משנה לשנה במשרד הפנים.

ההליכים המקדימים עבור בחינת בקשה לפתיחה בהליך המדורג הינם: בדיקת כנות מערכת היחסים הזוגית, החיים המשותפים בישראל והיעדר סיכון ביטחוני. להבדלים בין הליך ידועים בציבור להליך של בני זוג נשואים ראה כאן.

חשוב להדגיש כי הפסיקה בישראל קבעה, לא אחת, כי יש להכיר במגוון סוגים של מערכות יחסים, כי אין לקבוע קריטריונים נוקשים המגדירים מהי זוגיות, ובוודאי שיש מקום – בייחוד לאור השינויים והתמורות שחלו בתרבות ובחברה לאורך השנים – לגמישות רעיונית בכל הנוגע למערכת יחסים זוגית כנה.

עם זאת, חשוב לציין, כי בהליכים מכוח נוהל זה, חובת ההוכחה על בני הזוג היא מוגברת, היות ואין התחייבות משפטית בין בני הזוג (בשונה מזוגות נשואים). לפיכך, ישנה חשיבות רבה בידיעת הזכויות העומדות לצד בני הזוג, הן הזר והן הישראלי, וכן לדעת מה רשאי משרד הפנים לבדוק/לבחון ומה לא?

חשוב להדגיש, היות ונתקלנו לא אחת באי ידיעה או לעיתים אף הטעיה מצד הרשות של בני זוג כנים ואמיתיים. ניתן להתחיל בהליך של ידועים בציבור גם אם אחד מבני הזוג הינו נשוי וכעת נמצא בהליך של גירושין/התרת נישואים. אין צורך לחכות עד שתהליך זה יושלם, ההפך הוא הנכון – חשוב ונכון לפעול במהרה לצורך הסדרת מעמדו של בן הזוג הזר.

ראיון

הכלי השימושי ביותר העומד לרשות משרד הפנים הינו ראיון של בני הזוג (בנפרד) לצורך בחינה כנות הקשר בלבד. על אף שמדובר בכלי רציונאלי והכרחי לצורך בחינת כנות הקשר, לא אחת מוצאים עצמם בני הזוג לחוצים/חוששים, שכן מעולם לא עמדו סיטואציה דומה המזכירה חקירה, ולעיתים אף נמענים מלספר פרטים, אשר הם טועים לחשוב שהם אינם רלוונטיים ו/או עלולים לפגוע בבקשתם.

לא אחת נוכחנו לגלות כי גם זוגות אמיתיים נכשלים בראיון זוגיות, דבר אשר עלול לקרות מכמה סיבות.

ראשית, כאמור, לעתים קרובות בני הזוג לחוצים מאוד, שכן מדובר בסיטואציה לא שגרתית בעליל, בה אדם זר שואל אותם שאלות חודרניות הנוגעות למערכת היחסים שלהם וחייהם באופן כללי.

שנית, במרבית הפעמים, ניסוח שונה של תשובה זהה עלול להתפרש כסתירה בידי אדם שלישי הקורא את פרוטוקול הראיון ומגיע להחלטה במועד מאוחר יותר. כמו כן, לא אחת עורך הראיון איננו האדם אשר יקבל את ההחלטה בבקשתכם או שיקבלה במועד מאוחר יותר. מכאן, הרי שישנה חשיבות רבה לניסוח התשובות וכן לתיעוד נכון בפרוטוקול הראיון.

להלן תמצית דוגמאות אמיתיות לאי-הבנות:

• בן-הזוג הישראלי נשאל את הוא מכיר את הוריו של בן-הזוג הזר ומשיב שכן, הוא נשאל אם שוחח איתם ומשיב שכן, דרך הסקייפ. לאחר מכן נשאל בן-הזוג הזר ומשיב שבן-זוגו לא שוחח עם הוריו, כי הם לא דוברים אנגלית. לכאורה סתירה תמוהה ובעייתית. אבל מסתבר, כי בן-הזוג הישראלי נכח בזמן שבן-הזוג הזר שוחח עם הוריו בסקייפ עם מצלמה, ראה אותם, הם ראו אותו, הוא אמר להם שלום, אבל כל אחד מבני-הזוג פירש אחרת את המצב לתשובה האם אכן הישראלי שוחח עם הורי הזר.
• בני הזוג נשאלים לגבי חברים משותפים, אך כל אחד מבני הזוג מונה חברים משותפים שונים. אמנם שני בני הזוג ענו תשובה כנה, ואכן יש להם חברים משותפים, אולם לאדם הקורא זאת בעת מאוחרת יותר הדבר עלול להיראות כסתירה.

דוגמאות אלו הן בגדר טיפה בים, ובהתאם לכך נוכחותו של עו"ד מנוסה הינה חשובה במיוחד. עורכי דין ממשרדנו נמצאים לצד לקוחותינו בכל שלב בטיפול בבקשה, לרבות במהלך הראיון עצמו. עורכי הדין ידעו לעמוד על זכויותיהם של מרשינו לצנעת הפרט וימנעו פגיעה בפרטיותם מעבר לצורך. ובעיקר עורכי הדין ממשרדנו יקפידו על תיעוד נכון של מהלך הראיון ויסייעו במקרה בו ישנה אי הבנה.

זה המקום לזכור את הכלל המנחה את משרדנו – כל עוד הנכם זוג אמיתי, אין להסתיר כל מידע והנכם זכאים להסדרת מעמד של בן/בת הזוג הזרים גם במידה ויש עבר למי מבני הזוג, לרבות שהייה שלא כדין בישראל. זכותכם לחיי משפחה גוברת.

כעורכי דין, האמת היא נר לרגלינו, ובאמצעות הידע וההכוונה הנכונים אין צורך בדבר מלבדה לצורך מימוש זכיותיכם שבדין לחיות את חייכם עם בחירי לבכם וכראות עיניכם.

זאת ועוד, הרי שמשרדנו הצליח לא אחת לבטל החלטות שגויות של משרד הפנים, אשר ניתלה באי דיוקים שעלו במהלך ראיון זוגיות ודחה את בקשותיהם של בני זוג כנים לשווא.

ראה:

• י' ומ' – זוג המצוי שלב ב' של חייהם. י' הינו גרוש וסב לילדים. מ' הינה אזרחית הפיליפינים השוהה בישראל כעשרים שנה, ברובם עבדה כמטפלת סיעודית, אולם בשנים האחרונות שהתה בישראל ללא אשרה. משרד הפנים דחה את בקשתם בשל טענות שונות בדבר התשובות שניתנו במסגרת הראיון, אשר נבעו כתוצאה מאופיים של בני הזוג, אופי מערכת היחסים בשלב זה בחייהם וקושי בהתנסחות. משרדנו ערר כנגד ההחלטה השגויה, ובית הדין ביטל את החלטת משרד הפנים, העניק למ' אשרת ב/1 למשך חצי שנה והורה למשרד הפנים לבחון את הקשר במסגרת ההליך המדורג.

מסמכים

מעבר לקיום הראיון, הנוהל מחייב הצגת מסמכים ותיעוד שונים הנוגעים לזהותו של בן הזוג הזר ולמערכת היחסים ומרכז החיים של בני הזוג בישראל.

אולם, מציאות החיים הינה מורכבת, ולא תמיד ניתן בנקל לאתר את כלל המסמכים או לעיתים צצות "בעיות" עם חלק מהמסמכים. לפיכך, יש צורך בהכוונה נכונה וליווי של אנשי מקצוע העוסקים במלאכה, אשר יידעו לכוון את בני הזוג לאיתור המסמכים השונים, לרבות הכוונה בעניין אימות מסמכים, תוקף המסמכים ועוד.

כמו כן, יש לזכור כי לכל זוג נסיבות חיים שונות, ולא אחת ישנם מקרים המצריכים מסמכים נוספים, כגון תעודות בדבר שינוי שם, מצב אישי קודם, מסמכי גירושין, פסקי דין ממדינות זרות ועוד. אולם, לא אחת הרשות דורשת מסמכים מעבר לצורך, בין אם מתוך נוחות עבור הרשות או מחוסר ידע של פקידים. כאן החשיבות בייצוג משפטי, אשר ידע לעמוד על זכיותיכם אל מול הרשות ואף לפטור את בני הזוג מדרישות מיותרות במקרים המתאימים לכך.

חשוב לדעת כי אין הדבר מונע בהכרח את הסדרת המעמד ובאמצעות ידע משפטי נכון ומדויק ניתן לגשר על הפערים ולפעול למיצוי זכיותיכם.

עבר של בני הזוג

לא אחת משרדנו נתקל בבני זוג אשר נדחים בשל "עברם" של מי מבני הזוג, בין אם האזרח הישראלי ובין אם האזרח הזר. בעוד שלרשות הזכות למנוע את הסדרת מעמדם של אזרחים זרים המסכנים את הציבור, במקרים רבים הרשות מותחת זכות זו מעבר לנדרש, ונטפלת לבני זוג גם במקרים אשר אינם מהווים סכנה לציבור הישראלי, בין אם בשל התיישנות ושיקום או בין אם מדובר בעבירות זניחות לחלוטין.

ייצוג משפטי מנוסה ידע לעמוד על זכיות בני הזוג, וידע לאבחן מצבים בהם הרשות חורגת מסמכותה ולגרום לרשות לחזור בה במקרים המתאימים, בין אם תוך פנייה לרשות עצמה או לערכאות משפטיות לצורך מיצוי זכויות.

• מ' וא' הינם בני זוג מזה כ-3 שנים. א' הגיע לישראל מרוסיה, בה ריצה עונש מאסר לפני יותר מ-30 שנה. בני הזוג מהווים תא משפחתי בישראל ומגדלים יחד את ילדיה של מ'. משרד הפנים סירב לפתוח את הבקשה לאור עברו של א'. משרדנו הגיש ערר כנגד ההחלטה, שכן זו מנוגדת לכל דין ולעיקרון השיקום בהליך הפלילי ולדיני ההתיישנות, הן בישראל והן ברוסיה. עם הגשת הערר משרד הפנים מיד חזר בו מהחלטתו ואף חויב בהוצאות משפט.

להתרשמות נוספת, הנכם מוזמנים לצפות בהרצאותיו של עו"ד תומר ורשה בערוץ היוטיוב של המשרד, או לשמוע המלצות מזוגות שכבר עברו את התהליך , כאן.

ראוי להוסיף, כי לעתים נוצר מצב בו היחסים הזוגיים עולים על שרטון וכבר אינם מה שהיו פעם. במצב שבו הזוג עומד בפני פרידה או לכל הפחות שוקל אותה בכובד ראש נוטה לעתים בן – הזוג הזר שלא להיפרד כדי לא לאבד את מעמדו בארץ וכך הוא נותר במערכת יחסים שאינה טובה לשני הצדדים, באופן טבעי המצב מסתבך עוד יותר כשישנם ילדים משותפים אשר שלומם עומד על הפרק.

בהקשר הזה חשוב מאוד לזכור שפעמים רבות ישנה אפשרות לשמור על המעמד החוקי בישראל גם לאחר הפרידה: אנו ממליצים לכם להתייעץ עם עורכי הדין במשרדנו שילוו אתכם לאורך כל הדרך ויסייעו לכם למקסם את הסיכויים לשמור על המעמד גם לאחר שהזוגיות באה על קצה.

תוכלו לקבל מידע נוסף בהרצאה מצולמת של עו”ד ורשה על הסדרת מעמד לבן-זוג לאחר פרידה, כאן.

בכל מקרה של ספק צרו קשר עם המשרד להדרכה ובחינה של התיק.