שאלות ותשובות

הסדר מעמד לזוגות מעורבים נשואים

תעודות רשמיות ממדינת המוצא וראיות לתמיכה בכנות הקשר ובעובדה שמרכז החיים של בני הזוג הנו בישראל.

ההליך המדורג מסתיים בהתאזרחות או תושבות קבע של בן הזוג הזר לאחר תקופה של כ- 4.5 שנים וזאת בכפוף להעדר מניעה אחרת ולבדיקות המתבצעות מעת לעת בדבר כנות הקשר.

ככלל, ילדים מתחת לגיל 18 רשאים להיכלל בבקשת ההורה הזר כקטינים נלווים, לאחר קבלת עמדת ההורה הנוסף של הקטין, אך קיים הבדל בין ילד מתחת לגיל 15 וילד הגדול מגיל 15.

ככלל, על האזרח הישראלי להזמין את בן זוגו השוהה בחו”ל בטרם ההגעה לישראל ולאחר מכן להגיש בקשה להסדרת מעמד תוך 30 ימים בלשכת רשות האוכלוסין שבמקום המגורים; במידה ושני בני הזוג שוהים מחוץ לישראל יש לפנות לשגרירות הישראלית באותה מדינה ולהגיש בקשה לאשרת כניסה. יחד עם זאת, יש אפשרויות שונות לקדם ההליך ולזרזו. לפרטים נוספים צרו עמנו קשר עוד היום לתיאום פגישת ייעוץ ראשונית.

בני זוג וידועים בציבור

חד-משמעית כן. כל אזרח במדינת ישראל זכאי לזכות להסדיר לבן זוגו מעמד גם מבלי שנישאו – וזאת במסגרת חוקית של ידועים בציבור הנסמכת על עצם קיומם של חיים משותפים בלבד. ואולם, על מנת להשלים את ההליך יש לעמוד בדרישות קפדניות ולנקוט משנה זהירות משום שאין מקום לטעויות. בדיוק מהסיבה הזו מומלץ לקבל ייעוץ וליווי משפטי צמוד מעורכי דין המתמחים בתחום בכדי למנוע מבעוד מועד סיבוכים מיותרים שיקשו על השלמתו של ההליך בהצלחה.

באופן כללי אין בעיה להסדיר את מעמדו של בן-זוג זר, גם אם הוא שוהה בישראל ללא אשרה, ובלבד שניתן  להוכיח את קיומם של כל התנאים הנדרשים להוכחת קיומו של הקשר הזוגי. יתרה מזאת, גם אם בן-הזוג שלך נעצר בגלל שהייה בלתי-חוקית בישראל, הרי שאין זה סוף פסוק וניתן לשחררו ולהסדיר את מעמדו. חשוב לציין כי במקרים כאלה משרד הפנים נוטה להחמיר ולא מן הנמנע שיעורבו בהחלטה גם שיקולים זרים. טיפול וליווי צמוד של עו”ד מומחה המכיר את התחום על בוריו יסייע לך לצלוח את הקשיים הכרוכים בתהליך.

יהודי לא יכול להתחתן בישראל עם מי שאינו יהודי (אך אם שני בני הזוג נוצרים או מוסלמים – ניתן להתחתן בישראל!), ואף על פי כן יש מספר אפשרויות העומדות על הפרק: הזוג יכול לצאת משטח ישראל ולהתחתן בקפריסין בהליך של נישואים אזרחיים. ואולם, פעמים רבות בן הזוג הזר שוהה בישראל ללא אשרה ואז חזרתו של בן-הזוג לאחר הטקס בחו”ל לא תתאפשר. לכן, ניתן לבצע גם הליך המכונה “נישואי פאראגוואי”, ובמקרה כזה רק בן הזוג הישראלי נוסע להתחתן, ובן הזג הזר נשאר בארץ. מדובר בהליך שבסופו הנישואים ייחשבו כתקפים אך אליה וקוץ בה שכן מדובר בהליך יקר למדי.

ראוי לציין גם כי יש גם נישואים שנערכים בחו”ל מבלי שאף אחד מבני-הזוג יוצא מהארץ (נישואי אל סלוודור), אך משרד הפנים לא מכיר בנישואים ומחיל על הזוג פרוצדורה אחרת, שהופכת את הנישואים לבלתי-כדאיים! . בדרך כלל, יש דרך עדיפה יותר, שבאמצעותה אפשר גם להשיג אשרה לבן-הזוג וגם לצאת להינשא באופן שיאפשר לחזור יחד לארץ ללא קושי. לפרטים נוספים צרו עמנו קשר עוד היום.

האמת היא שעדיף מאוחר מאשר אף פעם.  כל עוד בן-הזוג ששוהה בישראל שלא כדין לא נעצר על-ידי משרד הפנים – עדיין אפשר לפנות ולהסדיר את מעמדו. כמובן שרצוי להתחיל בתהליך ההסדרה מהר ככל הניתן על-מנת להקטין את הסיכוי שבן-הזוג ייעצר ויסבך את התיק כולו.

05

אשרה של מבקש מקלט היא אשרה זמנית בלבד, התלויה בהליך המקלט, כאשר בכל רגע נתון משרד הפנים רשאי לסגור את בקשת המקלט ולדחותה, כך שבן הזוג יישאר ללא מעמד. אם הזוג יפנה למשרד הפנים רק לאחר שבקשת המקלט נסגרה, משרד הפנים צפוי לחשוב שההליך נפתח רק בשביל להשיג מעמד לבן-הזוג הזר ושהיחסים האישיים בין בני הזוג אינם כנים.

מעבר לכך, אשרת מבקש מקלט היא אשרה בסיסית מאד, שהיכולת לעבוד עמה מוגבלת, וזאת בהשוואה לאשרה של בן-זוג שהיא אשרה עדיפה ובהמשך גם הופכת לתושבות בישראל לרבות תעודת זהות ישראלית, ומכאן ברור שבכל מקרה עדיף לקדם הליך זוגיות ולא להסתפק באשרת מבקש המקלט.

פעמים רבות משרד הפנים דוחה בקשות זוגיות בחוסר סבירות, משיקולים זרים, וכך מוצא עצמו הזוג במצב שבו בן-הזוג הזר צריך לעזוב את ישראל. במרבית המקרים ניתן לשנות את ההחלטה ולהביא להישארותו של בן-הזוג ולהסדרת מעמדו. הטיפול במצב כזה הוא דחוף ומחייב מעצם טבעו היערכות משפטית מהירה. אם קיבלתם מכתב דחייה – אל תבזבזו ולו דקה אחת וצרו עמנו קשר עוד היום לתיאום פגישת ייעוץ ראשונית.

פליטים ומבקשי מקלט

בשנת 1951 חתמה ישראל על אמנת הפליטים, לפיה פליט הוא כל אדם “הנמצא  מחוץ לארץ אזרחותו בגלל פחד מבוסס להיות נרדף מטעמי גזע, דת, אזרחות, השתייכות לקיבוץ חברתי מסוים או להשקפה מדינית מסוימת, ואיננו יכול להיזקק להגנתה של אותה ארץ או אינו רוצה בכך בגלל הפחד האמור”. במהלך השנים התגבשו כללים המסבירים מהי “רדיפה”, כיצד מוכיחים “פחד מבוסס מפני רדיפה”, מה נחשב “קיבוץ חברתי מסוים”, ועוד. כדי לדעת האם סיפורך האישי מקנה לך זכות להיות מוכר כפליט, כדאי לפנות לייעוץ משפטי מקצועי וזאת בכדי להימנע מהגשת בקשות סרק שכלל לא ייזכו לתשומת לבם של מקבלי ההחלטות .

כדי להיות מוכר כפליט בישראל יש להגיש בקשת מקלט (Refugee Status Determination Application) ליחידת הפליטים במשרד הפנים. לאחר הגשת הבקשה ייערך למבקש ריאיון עומק על ידי נציג משרד הפנים, על מנת לקבוע האם הוא אמין, והאם סיפורו מקנה לו זכות להיות מוכר כפליט בישראל. בפועל, מדובר בהליך ארוך ומורכב, ולמבקשים קיימת זכות להיות מיוצגים על ידי עורך דין שיבטיח את השמירה על זכויותיהם של מגישי הבקשה לאורך התהליך כולו.

מבקש מקלט הוא מי שהגיש בקשה למקלט מדיני בישראל, וטרם קיבל החלטה בבקשתו. בגלל אורכו של התהליך וגורמים נוספים, קיימים אנשים רבים שנמצאים במעמד זה שנים ארוכות. מבקש מקלט זכאי להגנה מפני גירוש בחזרה לארץ המוצא שלו, הוא זכאי לקבל אשרת שהייה בישראל ולכן גם מוגן מפני מעצר בשל שהייה בלתי חוקית. עם זאת, מבקשי מקלט אינם זכאים לקבל ביטוח לאומי, ביטוח בריאות ממלכתי וזכויות סוציאליות נוספות.

בעבר קיבלו מבקשי מקלט בישראל אשרה מסוג “ב/1”, שהיא אשרת שהייה ועבודה בישראל. בשנים האחרונות מקבלים מבקשי המקלט אשרות מסוג א(2)5, שעליהן מצוין בפירוש כי אינן מהוות אשרות עבודה. עם זאת, המדינה התחייבה בפני בג”ץ שלא תאכוף איסור זה על מבקשי המקלט ועל מעסיקיהם, וכי אם תחליט לשנות מדיניות זו תודיע על כך מראש. בהתאם להתחייבות זו, רשאים מבקשי מקלט לעבוד בישראל ומותר להעסיקם. בכל מקרה של ספק, כדאי לפנות לייעוץ משפטי פרטני של עורכי הדין המתמחים בדיני הסדרת המעמד בישראל.

נהלי משרד הפנים מאפשרים לבני זוג זרים (שאינם אזרחי ישראל) של מבקשי מקלט, שהכירו קודם לכניסתם לישראל, לבקש להשוות את מעמדם לזה של בני זוגם, כלומר לבקש הגנה מפני גירוש והיתר לשהות בישראל, עד להחלטה בבקשת המקלט של בני זוגם. עם זאת, גם בני זוג זרים של מבקשי מקלט הוכרו כזכאים לשהות בישראל, בתנאים מסוימים שנקבעו בפסיקת בתי המשפט. לבן זוג זר של מבקש מקלט, אשר נדרש לצאת מישראל, מומלץ לפנות למשרד להתייעצות על מנת לבדוק מבעוד מועד האם ניתן למנוע הגירוש והפרידה הכפויה בין בני הזוג.

על החלטות משרד הפנים לדחות בקשות מקלט ניתן לערער תוך 30 יום בפני בית הדין לזרים או לבית המשפט המחוזי. הערכאה המתאימה להגשת הערעור תלויה במקום מגוריו של המערער ובפרטים נוספים. על מנת להגיש ערעור אפקטיבי שסיכוי היתכנותו גבוהים מומלץ לפנות לייצוג משפטי שיינתן על ידי עורך דין העוסק בתחום זמן רב ומכיר את התקדימים המשפטיים שניתנו בתיקים דומים בעבר.

מקרים הומניטאריים

במדינת ישראל קיימת ועדה מיוחדת [הועדה הבין-משרדית], שתפקידה הוא לבחון את המקרים החריגים, שלא עומדים בקריטריונים הנדרשים להגשת בקשות אחרות, ואשר בהם מתקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים מתן מעמד בישראל לאזרח הזר.

באופן טכני – את הבקשה יש להגיש ללשכת מנהל אוכלוסין, בהתאם למקום המגורים, בצירוף טופס בקשה למתן  מעמד למטעמים הומניטאריים ומכתב הסבר מפורט. לבקשה יש לצרף מסמכים ואסמכתאות המגבים את המצב ההומניטארי הנטען, כאשר לכל בקשה בעלת נסיבות מיוחדות, יצורפו מסמכים אחרים. יחד עם זאת, משרד הפנים מוסמך לדחות בקשה כזו מהר מאד, ולכן החשיבות הטמונה בביסוס הבקשה בצורה משפטית מנומקת מקבלת משנה תוקף, וזאת בכדי לשפר הסיכויים להביאה לדיון ולקבל המעמד המבוקש.

03

טעמים שונים יכולים להיכנס לקטגוריה האמורה: מחלה חשוכת מרפא, נסיבות חיים קשות, קרובי משפחה שאינם  זכאים למעמד, אך הם חלק מאותו תא משפחתי [כגון: אב או אם לילד הגדל בישראל]. אין מדובר ב”רשימה סגורה”, ומכאן שמומלץ להתייעץ עם עורך דין מומחה ומנוסה הבקיא במכלול ההלכות המשפטיות והתקדימים הרלוונטיים בכדי לבחון האם יש מקום לפנות לוועדה ולהסדיר מעמד בישראל.

לרוב, בחינת הבקשה על ידי משרד הפנים עלולה לארוך זמן, כיוון שהיא עוברת מספר שלבים. הבקשה נדונה בלשכת מנהל האוכלוסין, בה הוגשה; במטה רשות האוכלוסין וגם בוועדה הבין-משרדית עצמה. בנוסף, תוך כדי הדיון בבקשה המבקש יידרש, בדרך כלל, לעבור ראיון בלשכת מנהל האוכלוסין, בה הגיש את הבקשה.

אם בעת הגשת הבקשה לקבלת מעמד מטעמים הומניטאריים, ישנה ברשותו של המבקש אשרה, הרי שאותה האשרה תוארך מעת לעת, עד לקבלת ההחלטה בעניינו.

כן. במידה ובקשה לקבלת מעמד מטעמים הומניטאריים נדחתה על ידי משרד הפנים, באפשרות המבקש לערער עליה. האפשרויות העומדות בפניו תלויות בגורמים רבים, לרבות השלב בו נדחתה הבקשה, זהות הגורם שדחה אותה והסיבות שהובילו לדחייה.

חשוב מאוד לציין כל השגה על ההחלטה צריכה להיעשות תוך פרק זמן קצוב ועל כן, במידה והבקשה נדחתה מומלץ לפנות להתייעצות עם עורך דין מומחה בהקדם האפשרי.

פלשמורה

עליך לפנות למשרד הפנים ולהגיש עבורו בקשה בהתאם לנהלים המקובלים במקרים מסוג זה. במידה וכבר הגשת בקשה, וברצונך לוודא שהבקשה מבוססת וכוללת את כל הפרטים החיוניים שיאפשרו את סיומו של ההליך בהצלחה, עליך לפנות לקבלת ייעוץ משפטי במשרד שמתמחה בתחום.

בהחלט כן. לא מדובר בסוף פסוק משום שניתן לפנות לבית המשפט ולבקש ממנו לבחון את סבירות החלטתו של משרד הפנים.

לא. צאצאי יהודים המכונים פלשמורה אינם זכאים לעלות לישראל לפי חוק השבות, התשי”ד-1950, שכן בני משפחתם בדורות הקודמים התנצרו ופרשו מקהילת  “ביתא ישראל” (קהילת יהודי אתיופיה). יחד עם זאת, מאז 1993 מאפשרת מדינת ישראל את עלייתם של בני הפלשמורה בהיקף מצומצם, על בסיס עיקרון איחוד המשפחות, והעלייה נעשית בהתאם לקריטריונים שנקבעו במס’ החלטות ממשלה ועל-פי חוק הכניסה לישראל, התשי”ב-1952, המסדיר עלייה של לא יהודים.

ד שנת 2011 משעלה אדם מקרב בני הפלשמורה לארץ והתגייר חל עליו סעיף 4א לחוק השבות והזכות לעלות לישראל הוקנתה גם לאשתו הנוצרייה ולילדיו מאישתו הנוצרייה. ואולם, בשנת 2001 שינה היועמ”ש לממשלה דאז, מר אליקים רובינשטיין, את פרשנות סעיף 4א לחוק השבות ונקבע כי מי שלא היה יהודי בעת שנולד בנו אלא התגייר רק לאחר מכן, אין בנו נחשב  “ילד של יהודי” ולכן אינו זכאי לעלות מכוח חוק השבות. ואולם, כאמור, עבור עולים לישראל שלפי חוק השבות אינם זכאים להביא לארץ את בני משפחותיהם שאינם יהודים, משמש חוק הכניסה לישראל כלי הומניטרי פרטני לאיחוד משפחתו.

ביולי 2013 מינה שר הפנים ועדת חריגים, אשר תפקידה להמליץ בפניו בעניין כניסתם של בני הפלשמורה שנותרו באתיופיה ומטעם כלשהו לא אושרה בקשתם להכנס לישראל בהתאם להחלטת ההמשלה משנת 2010. תפקידה של הועדה הינה לבחון מקרים חריגים שיש לתת להם מענה, כגון לבני משפחה של אלה מצאצאי הפלשמורה שעלו לישראל ושנותרו להם בני משפחה באתיופיה וכן למקרים הומניטאריים. התאריך האחרון להגשת הבקשות לועדה חל ביום 31.3.14. עם זאת, לאחרונה התפרסמו ידיעות בתקשורת על כך ששר הפנים ביקש מן ההמשלה להאריך את פעילותה של ועדת החריגים בשנה.

שחרורים ויציאה מרצון

אם יש בישראל שגרירות של מדינת האזרחות שלך, ניתן לפנות לאותה שגרירות בכדי שהם יוציאו עבורך את מסמכי הנסיעה.בה בעת, בהעדר שגרירות ויחסים דיפלומטיים, המצב מורכב יותר, ויתכן וינסו להרחיק אותך באמצעות תמי”ל – מסמכי נסיעה ישראליים, אך מסמכים אלה אינם מתקבלים בכל המדינות,  ויתכן וניתן יהיה להסדיר מעמדך בישראל עד לקבלת מסמכי הנסיעה.

ככלל, על פי החוק, החזקה במשמורת  בהעדר הליך הרחקה בפועל, וכאשר המוחזק משתף פעולה לא תעלה על 60 יום, ולפיכך, ניתן לפעול לשחרור ממשמורת. לפרטים נוספים ולקבלת ייעוץ משפטי וליווי צמוד לכל אורכו של ההליך פנה עוד היום למשרדנו.