פסק דין תקדימי שלנו למלחמה בגזענות – אסור לפקחי הגירה לעכב אדם רק בשל צבע עורו: מקצוענות ויצירתיות מביאים לשחרור ממעצר

השבוע (15.8.21) ניתן פסק
דין חשוב במסגרתו הורה ביהמ"ש המחוזי לשחרר ממשמורת אדם ששהה בישראל ללא רישיון ישיבה, משום שעוכב ע"י פקחי ההגירה רק בשל צבע עורו ("פרופיילינג") ולכן נקבע שמדובר בעיכוב ובמעצר בלתי חוקיים.
בית המשפט הבהיר באופן ברור שכפי שהמשטרה אינה רשאית לעכב אדם בדרישה להזדהות רק בשל צבע עורו, שכפי שאסור לבעל מועדון להפלות אדם בכניסה רק בשל צבע עורו, כך גם לפקחי הגירה אסור לעכב אנשים בדרישה להזדהות רק בשל צבע עורם או חזותם החיצונית. ביהמ"ש קבע, שעצם הפנייה לאותו אדם – פוגעת בזכויות יסוד חוקתיות והיא משפילה ופוגענית כשהיא נעשית על סמך מאפיינים מולדים שלאדם אין שליטה עליהם, כמו החזות החיצונית וצבע העור הכהה.
ס.א הוא אדם ששהה בישראל כדין, כתושב ישראל, מכוח נישואים לאזרחית ישראל, קרוב לעשר שנים. הוא איבד את תושבותו השנה וההליכים בקשר לכך הסתיימו בחודש אפריל. ס.א היה קרבן לפעולת איבה בשנת 2015, שגרמה לו נזקים בריאותיים ונפשיים, והוא הוכר כקרבן פעולת טרור על-ידי הביטוח הלאומי, סובל מפוסט טראומה ואף נדרש לטיפול תרופתי-פסיכיאטרי.
בעודו שוקל צעדיו המשפטיים, הוא נעצר בתחילת חודש יוני בזמן שעמד בשעת בוקר בתחנת אוטובוס בנתניה, ופקחי הגירה ניגשו אליו ועיכבו אותו. לא הייתה לפקחים שום סיבה לגשת ל-ס.א למעט צבע עורו השחור. לאחר שבית הדין לביקורת משמורת בכלא גבעון דחה בקשה לשחררו הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי. התקיימו שלושה דיונים בתיק ולבסוף ניתן פסק הדין.
עיון בפרוטוקול הדיון מראה כי אפילו הפרקליטות שייצגה את משרד הפנים סברה שאין פסול בדרישה להזדהות מאדם כהה עור, וביהמ"ש המחוזי מתח על כך ביקורת נוקבת.
במסגרת פסק הדין נקבע, בין היתר, כי:
"פנייה אל אדם רק בשל חזותו עשויה להוביל לפגיעה בלתי מידתית בכבוד האדם, לאכיפה סלקטיבית ולהפליית מיעוטים מסוימים" (סעיף 51 לפסק הדין)
"בפנייה אל המערער ללא טעם מוברר היה כדי לפגוע בזכותו ל כבוד ולפרטיות. בנסיבות אלו, ובהיעדר טעם מוברר אחר, מתעורר החשש, כי אחד הנימוקים המרכזיים שהובילו לפנייה אל המערער היה בחזותו ככהה עור. למעשה, באי כוח המדינה לא הכחישו כי נימוק זה עמד, גם הוא, בבסיס הפניה" (סעיף 59).
כאן המקום לציין, שנוהל עדכני של משטרת ישראל קובע במפורש כי יש להימנע מדעה קדומה ולא לדרוש הזדהות מאדם רק בשל צבע עורו, וכי דרישת ההזדהות עצמה פוגעת בזכויות וחירויות יסוד, אך פקחי ההגירה נוהגים עד היום לעכב אנשים בין היתר בשל צבע עורם.
האגודה לזכויות האזרח בישראל ביקשה להצטרף להליך כידיד בית המשפט לאור חשיבות התיק הטיעונים שעמדו בבסיסו.
ס.א יוצג ע"י משרד תומר ורשה עורכי דין, המתמחים בהגירה ומעמד בישראל. עו"ד אסף וייצן שניהל את התיק מטעם משרד ורשה, מסר בתגובה: "ביהמ"ש המחוזי הבהיר כי יש ליישם סטנדרט אחיד גם אצל פקחי ההגירה, והם מחוייבים לפעול בשיוויון וללא דעה קדומה גם בסוגיות של איתור ומעצר שוהים בלתי חוקיים. אנו סמוכים ובטוחים שיהיה בפסה"ד כדי לסייע ולקדם את זכויות האדם בישראל לכל אדם באשר הוא".
עו" תומר ורשה הוסיף:
"ברור מאליו שמדינת ישראל זכאית לאכוף את חוקי ההגירה שלה על שוהים בלתי חוקיים. אלא שאנו מצפים שהאכיפה תתבצע באופן שוויוני כלפי מי ששוהה שלא כחוק, בין שהוא מניגריה ובין שהוא משבדיה, ארה"ב, או אוקראינה, וזה המסר שיצא מבית המשפט היום".